מועדון של גברים: האוהדים של ורדר ברמן שוב הוכיחו מהי מנהיגות ביציע
בימים שבהם אצטדיוני כדורגל ברחבי העולם והזירה הספורטיבית הבינלאומית הופכים לא פעם לזירה טעונה, מתוחה ומלאת אמביוולנטיות, הקהל של ורדר ברמן הגרמנית ממשיך להוכיח שהוא קורץ מחומר אחר. במשחק הליגה מול בורוסיה דורטמונד, תועדו שוב ביציעי הקבוצה שלטים שאינם משתמעים לשני פנים: "כל התקפה על חיי יהודים היא אחת יותר מדי".
זהו אינו אירוע מקרי או מחאה חד-פעמית. יציעי ה"וזרשטדיון" בברמן, כמו גם יציעי החוץ של המועדון ברחבי גרמניה, הפכו בשנים האחרונות למעוז של מאבק נחוש ובלתי מתפשר באנטישמיות, בגזענות ובשנאה, תוך הפגנת סולידריות עמוקה ומרגשת עם מדינת ישראל והקהילה היהודית.
עמדה ערכית ברורה מעל לכל תוצאה ספורטיבית
התופעה של הנפת שלטי תמיכה בישראל, קריאות להשבת החטופים ומאבק באנטישמיות ביציעי ורדר ברמן אינה תסריט חדש, אך היא ממשיכה לרגש בכל פעם מחדש. ארגוני האוהדים של המועדון הצפוני, ובראשם קבוצות האולטראס המובילות, אימצו קו ערכי תקיף עוד בעקבות אירועי הפיגוע בהאלה (Halle) ובאירועים אנטישמיים נוספים, והחדירו ליציע את המסר החד-משמעי כי ביטחונם של יהודים הוא קו אדום שאין לעבור אותו.
הנפת השלטים במשחק מול דורטמונד מהווה המשך ישיר למחויבות הזו. הקהל הירוק-לבן אינו חושש מחיכוכים ומבהיר שוב ושוב כי ערכי האנושיות, הזיכרון והערבות ההדדית קודמים לכל יריבות ספורטיבית.
הקשר המיוחד לישראל ולמכבי חיפה
לקהל של ברמן יש חיבור עמוק וארוך שנים עם הספורט הישראלי, וביחוד עם אוהדי מכבי חיפה. הברית בין הקהלים, המבוססת על צבעי הירוק והלבן המשותפים ועל ערכים דומים, הלכה והתהדקה במהלך השנים.
* סולידריות לאחר ה-7 באוקטובר: בעקבות הטבח הנורא, הניפו אוהדי ברמן שלט מרגש בעברית עם הכיתוב "תמיד ביחד", לצד שלטים עם שמותיהם של אוהדי מכבי חיפה שנרצחו ונחטפו.
* הנצחתו של הרש גולדברג-פולין ז"ל: הרש, הישראלי-אמריקאי שנחטף מפסטיבל הנובה ונרצח בשבי החמאס, היה אוהד מושבע של ורדר ברמן. אוהדי המועדון ליוו את משפחתו לכל אורך ימי השבי, תלו דגלים ושלטים עם דמותו באצטדיון, וקיימו מחוות מיוחדות לזכרו גם לאחר הירצחו.
* הקמת מועדון אוהדים רשמי בישראל: התמיכה המפעימה מצד המועדון והאוהדים בגרמניה הובילה להקמתו של מועדון אוהדים רשמי של ורדר ברמן בישראל, המאחד מאות אוהדים מקומיים.
מודל לחיקוי בכדורגל העולמי
בזמן שמועדונים וקהלים רבים באירופה מעדיפים לשמור על שתיקה או להתחמק מנושאים נפיצים, האוהדים של ורדר ברמן מוכיחים כי ליציע הכדורגל יש כוח להשפיע, לחנך ולהוביל שינוי תודעתי. העמידה האיתנה לצד הקהילה היהודית והנפת המסרים הנחושים הללו אינן רק מפגן של אומץ אזרחי, אלא גם הוכחה לכך שתתרבות אוהדים אמיתית נמדדת ראשית כל באנושיות ובכבוד הדדי.


תגובות
מה אומרים בשכונה?