לונדון סיטי באמת הולכת על התואר, או שזה עדיין מוקדם?

חלון ההעברות הזה בכדורגל הנשים כבר מזיז שמות כבדים, אבל יש עסקאות שמרגישות כמו הצהרה. ההגעה של דיאני ללונדון סיטי ליונס היא בדיוק כזאת. כשמועדון שרק לפני שנה עלה ל-WSL מוסיף בקיץ אחד גם את אלכסיה פוטיאס, גם את מאפי לאון וגם את דיאני, קשה להתייחס לזה כעוד ניסיון להתקדם יפה בטבלה. זאת בנייה שמכוונת הרבה יותר גבוה. מבחינת לונדון סיטי, החתמה כזאת נוגעת ישר בנקודה שהייתה חסרה לה. בעונה שעברה הקבוצה כבשה רק 28 שערים ב-22 משחקי ליגה, ודיאני אמורה לשדרג את החלק הקדמי כמעט מעצם הנוכחות שלה. לכן גם התחושה סביבה משתנה. לא רק קבוצה עם שאיפות, אלא מועדון שמנסה לקצר תהליכים ולהיכנס מהר מאוד לשיחה על תארים. מהצד של ליון, זה כבר נראה אחרת. גם אם יש מחשבה על שינוי מבנה אצל המאמן ג'ונתן חיראלדס, וגם אם דווח שיוהאנה ריטינג קנריד עשויה לשחק כווינג-בק, עדיין לא פשוט להסביר עזיבה של אחת משחקניות הכנף הטובות בעולם. ההיעדרות הכפויה של דיאני מגמר ליגת האלופות רק הדגישה עד כמה היא משמעותית. ליון קיבלה לפי הדיווחים 500 אלף ליש"ט, אבל קשה באמת למצוא הרבה נחמה כששחקנית כזאת יוצאת מהסגל. ופה בדיוק העניין המעניין לקראת העונה. על הנייר, לונדון סיטי צוברת איכות בקצב של מועמדת אמיתית. בפועל, כמות כזאת של שחקניות בכירות בזמן קצר מייצרת גם מבחן גדול למאמן אדר מאסטרה, כי כישרון לבד לא בונה קבוצה. החיבור, התפקידים והאיזון יקבעו אם זה מהלך מבריק או קיץ שייראה נוצץ יותר מאשר עובד. אז איך אתם רואים את זה, לונדון סיטי כבר מועמדת אמיתית לתואר, או שזה עדיין גדול עליה?