הביצה או התרנגולת? - על הגיוון של שני השחקנים מתחת לחלוץ במערך ה-1-2-4-3

המערך הכי חדש בנוף הכדורגל בגליל ובעולם הוא מערך ה1-2-4-3, שהוא כביכול אבולוציה מעניינת מתוך מערך ה3-4-3. במערך ה3-4-3, השלישייה הקידמית מורכבת משני שחקני כנף וחלוץ. ככה, שזה דומה מאוד ל3-3-4, אבל בהבדל אחד: שני שחקני הכנף הם שחקני כנף קלאסיים, מהירים, בעלי יכולת פריצה, דריבל איכותי ולרוב משחקים עם הרגל הדומיננטית פנימה ולא על הקו כדי לחתוך לבעיטה. מה שעשו מי שחשבו על המערך של ה-1-2-4-3 הוא דבר מעניין: הם בחרו להציב בשתי העמדות האלה מתחת לחלוץ שחקנים שיש להם לרוב תכונות גם של שחקני כנף וגם של קשרים התקפיים בתפקיד ה-10. יש אנשים שלא אוהבים את המערך הזה בגלל שהמחשבה שלהם היא ששני השחקנים האלה מתחת לחלוץ לא נעים מספיק לקווים ומרווחים את המשחק ואז כל הקו נשאר לקשר הקו בלבד. ואז, הדבר הזה כביכול מייצר צפיפות במרכז ותנועות חסרות לקו. אבל... אני רואה בזה משהו אחר ויותר עמוק: בשל העובדה שיש לשחקנים האלה את התכונות של הכנף וה-10, התנועות והחשיבה שלהם מגוונות, גם למרכז, גם לקו וגם לעומק. זה מאפשר להם להיות מאוד ניידים ולראות את המשחק מכמה מקומות. כמו כן, התנועה המגוונת שלהם, גם באלכסון לעומק, גם לקו וגם אפילו לעיתים מעמדת הקישור מאפשרות לקבוצה לתקוף בצורה מאוד ורסטילית ולגרום לכך שכמעט תמיד יש 6 שחקנים לפחות בעמדות קידמיות. כמו כן, הורסטיליות הפנימית שלהם השחקנים ובתנועות, גורמות לכאב ראש רציני להגנת היריבות בשמירות ובעצם שוברות לעיתים קרובות את המבנה והמוכנות של שחקני ההגנה שהתכוננו למשהו מסוים ומקבלים בכל התקפה משהו אחר. במידה ושני השחקנים האלה, יחד עם שני קשרי הקו הם בעלי איכות גבוהה, טכניקה מעולה ומהירות אז קשה מאוד להתמודד עם ההתקפות של הקבוצות האלה. דוגמה נהדרת לקבוצה הבנויה כך ומשחקת את המערך הזה היא רומא, של ז'אן פיירו גאספריני. כשמתחת למאלן משחקים דיבאלה ומורה ( ועל הספסל במקומם יש את קאסטרו וסולה ) וקשרי הקו הם ווסלי ומולינה ( לולי וווסטרוואלדה בספסל ). במשחק הפתיחה של הליגה מול פיורנטינה היה אפשר לראות מה שחקנים אלה עשו בכל התקפה לאורך כל המשחק לפיורנטינה והביסו אותה 0-4. קבוצה נוספת שעברה העונה למערך הזה היא מילאן של רובן אמורים. גם שם, מתחת לחלוץ יש למילאן את פוליסיץ', סאלמאקרס, לופטוס וראביו, כשגם מוריירה וצ'וקואדזה, המשחקים את קשרי הקו, יכולים להיות מוצבים שם, ואז סאלמאקרס ובארטזגי חוזרים לקווי הקישור. מאוד מעניין לעקוב אחרי רומא ומילאן עם משחק התפקידים הזה בחלק הקידמי ולהחליט מי הביצה, מי התרנגולת ומי הייתה ראשונה.