ארסנל שוב מזכירה לנו למה אי אפשר לסמוך עליה

אני עוקב אחריהם כבר תקופה ומה שקרה מול בורנמות זה פשוט הסיפור של המועדון הזה במשחק אחד. יש איזה קטע עם ארסנל שהם כאילו נמצאים בשני מצבים במקביל רגע אחד הם נראים כמו הקבוצה הכי מלהיבה באירופה שדורסת כל מה שזז וגורמת לך להאמין שהנה השנה זה סוף סוף קורה והאליפות חוזרת הביתה ורגע אחרי הם עולים למגרש מול קבוצה כמו בורנמות ונראים כאילו הם לא יודעים מה הם עושים.. לדעתי יש שתי גרסאות של הקבוצה הזאת בבת אחת ואין לך מושג איזו מהן תופיע למגרש וזה פשוט מתסכל רצח. בורנמות לא עשתה פה איזה קסם היא פשוט הראתה שמתחת לכל הדיבורים על התהליך המטורף של ארטטה עדיין יש שם משהו שברירי שאומרים על קבוצה שהיא גם חיה וגם מתה באותו זמן זה בדיוק זה כי ארסנל יכולה להיראות הכי מאומנת שיש אבל ברגע שקצת לוחצים אותם או שהמשחק לא הולך בדיוק לפי התוכנית הכל פשוט קורס וזה בדיוק מה שמבדיל בינם לבין קבוצות שלוקחות תארים בסוף העונה כי קבוצה לאליפות יודעת לנצח גם שהיא ביום רע וארסנל ביום רע פשוט נעלמת מהמגרש וזה מה שראינו בשבת. אני באמת שואל את עצמי מתי האוהדים שלהם יבינו שאי אפשר לקחת תואר אם אתה לא יודע מי אתה באמת.. אתה לא יכול להרשות לעצמך לאבד נקודות מול בורנמות ועוד בצורה כזאת חסרת אופי שכל העולם מסתכל עליך זה מרגיש לי שוב כמו הסרט המוכר שבו הכל נראה נוצץ עד שמגיע הלחץ של המאני טיים ואז פתאום כולם מקבלים רגליים קרות. הדימוי הזה של קבוצה שאי אפשר לדעת מה המצב שלה הוא אולי נשמע אינטליגנטי אבל בשורה התחתונה זו ביקורת קשה על זה שהם פשוט לא יציבים. בסוף היום אם אתה לא יודע לסגור משחקים כאלה כנראה שאתה לא באמת מוכן להיות אלוף וזה פשוט כואב לראות איך פוטנציאל כזה הולך לפח כל פעם מחדש בגלל חוסר יציבות מנטלי. קרדיט תמונה:Ank kumar, CC BY-SA 4.0 <https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0>, via Wikimedia Commons