הרבה מעבר לכדורגל: הסיפור של קוקורייה והבן שלו מתאו

מבחוץ, החיים של מארק קוקורייה נראים כמו חלום: כדורגל ברמות הגבוהות, נבחרת ספרד, תארים ואצטדיונים מלאים. אבל בשנים האחרונות הוא ובת זוגו קלאודיה רודריגס דיברו בפתיחות על הדבר ששינה יותר מכל את סדר העדיפויות שלהם – הבן הבכור שלהם מתאו שנמצא על הרצף האוטיסטי. קלאודיה סיפרה שהסימנים הראשונים הופיעו כבר כשהיה בערך בן 13 חודשים. מתאו כמעט לא יצר קשר עין, לא הגיב לשמו, לא דיבר ולא תמיד התעניין במה שקורה סביבו כמו ילדים אחרים. מכיוון שזה היה הילד הראשון שלהם, הם לא ידעו אם מדובר בקצב התפתחות שונה. אפילו בעיות שמיעה נבדקו בגלל דלקות אוזניים חוזרות, אבל עם הזמן קלאודיה הרגישה שיש כאן משהו אחר. האבחנה לא הגיעה מיד. בינתיים הם ניסו לשלב אותו במסגרת רגילה, ושם התחילה אחת התקופות הקשות ביותר. קוקורייה סיפר שמתאו היה בוכה, מתקשה להסתגל ולעיתים אחרי שעתיים או שלוש בלבד היו צריכים להגיע לקחת אותו. קלאודיה תיארה איך גם הם היו חוזרים הביתה בדמעות, כי ראו שהבן שלהם סובל ולא ידעו עדיין איך לעזור לו. עוד לפני שהתקבלה אבחנה רשמית, קלאודיה החליטה לא לחכות. היא חיפשה בלונדון מסגרת עם טיפולים לילדים על הרצף והעבירה את מתאו לשם. לדבריה, הוא זקוק לליווי אישי וללמידה שמתאימה לצרכים שלו. המשפחה עבדה איתו גם על דברים יומיומיים כמו שימוש בשירותים וגמישות בשגרה, ובהמשך אפילו עברה בית כדי להיות קרובה יותר למסגרת שלו. המסע הזה השפיע גם על הזוגיות. קלאודיה סיפרה שהם עברו תקופה קשה מאוד ושחוויה כזאת יכולה להרחיק זוג או לחבר אותו — ואצלם היא דווקא חיברה. היא גם דיברה בכנות על כך שהיכולת הכלכלית שלהם מאפשרת לחפש מומחים וטיפולים, ועל כמה המצב מורכב יותר עבור משפחות שאין להן את אותם משאבים. קוקורייה עצמו התקשה לעצור את הדמעות כשדיבר על מתאו בראיון עם פאאו ברונט, ילד שנמצא גם הוא על הרצף ומעלה תוכן בנושא. הוא סיפר שלפעמים הדבר שהכי כואב לו הוא פשוט לא לדעת איך לעזור לבן שלו, ושכשהוא רואה שמתאו לא בטוב — הוא סובל איתו. לדבריו, אף אחד לא מלמד אותך איך להיות הורה, והם נאלצו ללמוד בהדרגה איך להבין את העולם של מתאו. אבל הם לא מספרים את הסיפור רק דרך הקושי. קוקורייה אומר שמתאו שינה את החיים שלהם ולימד אותם להעריך כל התקדמות קטנה אחרת. קלאודיה סיפרה שהחלום שלה הוא פשוט שמתאו יהיה מאושר, יוכל להיות עצמאי ככל האפשר וימצא בעתיד משהו שנותן לו הנאה ומשמעות. וההשפעה מגיעה אפילו לקריירה של אבא. קוקורייה סיפר שכאשר מועדון מתעניין בו, אחד הדברים הראשונים שהמשפחה בודקת הוא האם בעיר החדשה יש בתי ספר וטיפולים שיכולים להתאים למתאו. מבחינתו, שום מעבר מקצועי לא שווה פגיעה ביציבות של המשפחה. כשהמשפחה שלו בטוב, הוא אומר, גם הוא מסוגל לתת את הטוב ביותר שלו על המגרש. למארק ולקלאודיה יש גם שני ילדים צעירים יותר, ריו ובלה. החיים עם מתאו שינו את המשפחה כולה — את השגרה, את ההחלטות הגדולות ואת הדרך שבה הם מודדים הצלחה. ואולי בגלל זה קל יותר להבין למה עבור קוקורייה, משחק רע או הפסד הם רק חלק קטן מהחיים. יש דברים שמחכים בבית שהם הרבה יותר גדולים מתוצאה על לוח. קוקורייה כבר הבהיר שהמשפחה והמסגרת של מתאו נכנסות לשיקולים המקצועיים שלו. אז שאלה אליכם: אם הייתם במקומו - הייתם מוותרים על מעבר למועדון ענק אם הוא היה פוגע ביציבות של הילד שלכם? תמונה: Bryan Berlin / WikiPortraits