מרכז הידעחוקי המשחקחוק 3
כמה חילופים אפשר לעשות במשחק כדורגל?
ברוב הליגות והטורנירים הבכירים התשובה הקצרה היא חמישה חילופים, אבל החוק עצמו בנוי סביב תקנון התחרות והחריגים שלו.
התשובה המהירה
מה חשוב לדעת קודם
ברוב התחרויות הבכירות כיום מותר להשתמש בעד חמישה חילופים. בפועל, חוק 3 של IFAB קובע שתקנון התחרות הוא שקובע כמה חילופים מותר לבצע במשחק רשמי, עד מקסימום חמישה; כאשר התחרות מאפשרת חמישה חילופים, הם מבוצעים בדרך כלל בעד שלוש הזדמנויות עצירה, בעוד שחילופים במחצית אינם נספרים כהזדמנות.
בקצרה
חלוקת מכסת החילופים במשחק רשמי
חילופים מותרים
עד 5 חילופים לכל קבוצה בהתאם לתקנון המפעל הרלוונטי (מתוך 3 עד 15 מחליפים רשומים).
הזדמנויות חילוף
במסגרת חמשת החילופים: עד 3 הזדמנויות לעצירת המשחק במהלך 90 הדקות כדי למנוע מריחת זמן.
הפסקת מחצית
חילוף שמתבצע בהפסקת המחצית אינו נספר כהזדמנות חילוף מנוצלת מתוך מכסת העצירות.
תוספת בהארכה
במפעלים שמאפשרים זאת בתקנון: מקבלים חילוף שישי וחלון עצירה רביעי במהלך ההארכה.
מה התשובה המעשית לרוב האוהדים
אם השאלה היא מה קורה בדרך כלל בליגות הבכירות, בליגת האלופות, במונדיאל או ברוב הליגות המקצועניות הגדולות, התשובה המקוצרת היא חמישה חילופים לכל קבוצה.
אבל זו לא תשובה מוחלטת לכל משחק בעולם. IFAB לא כותב שכל משחק חייב להיות עם חמישה חילופים; הוא קובע שמספר החילופים במשחק רשמי נקבע בתקנון התחרות, עד תקרה של חמישה.
איך חוק 3 עובד בפועל
כאשר מפעל משחקים מאמץ את פורמט חמשת החילופים, הוא מאמץ גם את המסגרת הנלווית של חלונות עצירה. זה החלק שיוצר את רוב הבלבול בשיח בין אוהדים.
- הקבוצה יכולה להשתמש בעד שלוש הזדמנויות עצירה כדי לבצע חילופים במהלך הזמן הרגיל.
- חילופים שמבוצעים במחצית אינם נספרים כאחת מההזדמנויות האלה.
- אם שתי הקבוצות מחליפות באותה עצירה, כל אחת מהן שורפת הזדמנות אחת.
- אם קבוצה עושה שניים או שלושה חילופים באותה עצירה, זה עדיין נחשב להזדמנות אחת בלבד.
- התקנון צריך גם לקבוע כמה מחליפים מותר לרשום לסגל המשחק, בין שלושה לחמישה עשר.
מתי המספר או הפרוצדורה יכולים להשתנות
בהארכה
אם משחק מגיע להארכה, קבוצה שלא ניצלה את כל החילופים או את כל חלונות העצירה שלה יכולה להשתמש במה שנשאר לה גם בהארכה.
בנוסף, אם תקנון המפעל מתיר זאת, כל קבוצה יכולה לקבל חילוף נוסף וגם חלון עצירה נוסף בהארכה.
במשחקי ידידות
במשחקי ידידות של נבחרות בוגרות A חוקי 2026/27 מאפשרים לרשום עד 15 מחליפים, להשתמש בעד 8, או עד 11 אם שתי הנבחרות מסכימות ומודיעות לשופט מראש.
במשחקים אחרים אפשר להסכים מראש על מספר גבוה יותר, כל עוד השופט קיבל על כך הודעה לפני המשחק. אם אין הסכמה או אין הודעה, ברירת המחדל היא עד שישה חילופים לכל קבוצה.
בנוער, חובבים ופורמטים מיוחדים
חילוף חוזר, כלומר שחקן שיוצא ואז חוזר לשחק, מותר רק במסגרות שבהן ההתאחדות או המפעל אימצו זאת במפורש, כמו כדורגל נוער, ותיקים, כדורגל עממי או מסגרות ייעודיות.
בפרוטוקולים מיוחדים
יש מפעלים שמאמצים גם חילופי זעזוע מוח קבועים מעבר למכסה הרגילה. זה לא חלק אוטומטי מכל משחק, אלא רק אם המפעל בחר בפרוטוקול הזה.
הטעויות הכי נפוצות סביב חילופים
- חמישה חילופים לא אומר חמישה חלונות עצירה. ברוב הפורמטים זה חמישה חילופים בשלוש הזדמנויות.
- חילוף במחצית לא שורף חלון.
- הארכה לא מבטיחה חילוף נוסף; זה תלוי בתקנון המפעל.
- לא כל ידידות ולא כל משחק נוער כפופים בדיוק לאותם מספרים כמו ליגה בכירה.
